פרח צהיי, יקנעם


פרח נולדה בהמראה מאדיס אבבה לישראל. בהתחלה כתבו לה בתעודת הזהות שנולדה בישראל. עכשיו שינו וכתבו אתיופיה.
הרופא במטוס נתן לה את השם. "הוא שאל את ההורים שלי איך הם רוצים לקרוא לי", היא מספרת. "הם לא ידעו לענות אז הוא אמר 'בסדר, לה יקראו פרח". 

אביה של פרח נפטר לפני שבע שנים. עכשיו יש בבית ביוקנעם עוד שמונה ילדים קטנים, שאמה ננה מגדלת לבד, ופרח עוזרת בפרנסת הבית. רוב המשפחה נשארה באתיופיה, והאם מתגעגעת אליהם מאד. היא מרגישה כאן לבד, במיוחד לאחר פטירתו של בעלה.

פרח מספרת על קליטה קשה, וגילויי גזענות מסביב:
"כל הזמן 'אתם אתיופים' ו'כושים'. כינויים כאלה. מעליב. אני בגיל 12 כבר יצאתי לעבוד. ההורים היו אומרים לי, 'אנחנו בגיל שמונה כבר עבדנו, אל תתפנקי, תעשי גם את'. לילדים שלי אני גם אתן לעבוד מגיל צעיר. יש לי חברות ישראליות, מפונקות. זה ממש מגעיל אותי. נגיד קניתי בגד, גופייה בשוק, והן קנו ב'קסטרו'. אז ישר הן חושבות ששלהן טוב יותר, כי שלי עלה פחות כסף. זה פינוק. זה חינוך מהבית, וזה לא טוב". 

היום פרח חיילת מצטיינת.