|
תחנה מס' 8
"גזזיני ואגרשך,
והעדיפיני במיליך" כך פנה ביאליק למוכרת כנראה
בקיוסק הזה. (למי שלא מבין את משמעות המשפט – אפשר
להזכר בספר כעמ' 165.). כל הקיוסקים בתקופה זו -
נבנו בצורה דומה: מבנה משושה ובראשו מעין חרוט.
הקיוסק הראשון
בתל-אביב היה המקום הכי חברתי בעיר. תרמה לכך
העובדה, כי ליד הקיוסק הוצב גם פנס הרחוב הראשון
של תל-אביב. תושבי השכונה היו מגיעים לראות את
הפלא הזה של הדלקת הפנס, ואגב כך גם שתו גזוז
בקיוסק שהוצב לידו. (הפנס המקורי מוצב היום במגדל
שלום, בסמוך לפסיפס של גוטמן).
הקיוסק המקורי שופץ
ומשמש כיום כבית קפה קטן. בהמשך שד' רוטשילד (פינת
אלנבי), נתן לראות קיוסק נוסף, עדיין מוזנח.
ממשיכים: מתקדמים כמה בתים בודדים. בשד' רוטשילד
16 (מצד ימין), היכל העצמאות.
למה אשתו של עקיבא אריה לא רצתה שישתה גזוז
בקיוסק? אלו עוד סיפורים מסתתרים במקום? תוכלו
לקרוא בספר מעמ' 143 ואילך. |
